יום חמישי, 27 ביולי 2017

טנדורי - רינה פושקרנה

אני רוצה לספר לכם על חוויה מופלאה שהיתה לי.
אבל קודם וידוי - מעולם לא הייתי בהודו. בכלל לא הייתי במזרח.
זהו. עכשיו כשזה מאחוריי, אני נושמת לרווחה , מצמידה אצבע לאגודל וממשיכה באווירה אחרת - מזרחה מכאן.


המבואה למסעדה טנדורי מפרידה אותך מהמולת רחוב משכית בהרצליה פיתוח. המקום שוקק חיים והמולה במהלך היום נרגע מעט לקראת ערב ובשעה שבה היינו היוותה המבואה שער הכניסה למקום אחר.


חלל המסעדה - תקרה גבוהה שבה קבועים מאווררים מהם משתלשלים מיתרים ארוכים על מנת להדליק או לכבות - כרכובים וקירות מעוטרים בשכיות חמדה, ציורים, עיטורים רקומים ועוד - בשני מפלסים - והאור נעים ומרגיע.

רינה פושקרנה - אי אפשר לפתוח שיח על אוכל הודי, מבלי להזכיר את האישה המופלאה הזאת.
מלכת המסעדות ואוכל ההודי בארץ.
רינה ובעלה, עלו לארץ בשנת 1982. בשנת 2000 הם פתחו בארץ רשת מסעדות הודיות "טנדורי" - שמגישות אוכל הודי ממבחר מטבחים. 
התפריט במסעדה, מתפרש על כל קשת הטעמים מן המטבח ההודי, כל אזור, בארץ הענקית הזאת וטעמיו.



הוזמנתי למסעדה עם בן זוגי, לטעום את מנת הדגל החדשה במסעדה - מגשי הטאלי  - 
טאלי היא צלחת או מגש עם שקעים או צלוחיות, שבתוכה מסדרים את את המנות.
זוהי ארוחת הצהרים, במחיר עממי (40 - 45 ש"ח) ארוחה מאוד מפנקת, במגוון טעמים מיוחדים, שאפשר למלא שוב ושוב את הצלחת.
מנה משובחת לכל הדעות, שמתאימה לארוחת צהריים בריאה או ארוחת ערב עם המשפחה.

עם הכניסה למסעדה, קיבלה את פנינו בחיוך ענקי, רינה.
היא הושיבה אותנו ליד השולחן, וחזרה לעופף, כמו פרפר משולחן לשולחן, לברר אם הכל בסדר ואם צריך משהו.
יש לנו ניסיון קטן עם מאכלים הודיים, וחיכתה לנו הפתעה נהדרת.


ברשותכן, אני אתייחס קודם, דווקא לצלחות ההגשה. כל מנה הוגשה בצלחות אותנטיות יפיפיות, כאלה שממש עושה חשק לארוז בסוף הארוחה ולקחת הביתה (ואם אפשר עם טייק אווי זה בכלל יהיה מושלם).

מנת הפתיחה הגיעה, עם רטבים מיוחדים מאוד ויוגורט מלפפון עם קצת כמון. היוגורט מוגש כדי למתן את החריפות של שאר הרטבים.
לצידה הוגש סלט חתוך גס, שמיד החלטנו ביחד, שככה מהיום יהיה סלט הבית.



המנות הראשונות היו נהדרות.
נתחי דג עם ציפוי קריספי (לא אל תצפו ממני לתת לכם את השמות, אני ממש גרועה בזה), בטטה בציפוי חומוס (ללא גלוטין), עופונים קטנים, וכופתאות במילוים מיוחדים מאוד.
הרטבים, הכל כך מיוחדים, ומוסיפים טעם ומעשירים את המנות - כוסברה עם נענע, תמרינדי עם תמרים - מתוק, ועמבה הודית, חריפה חריפה ומצויינת.


בשלב הזה החתיך שלי כבר הוציא מטפחת, כדי לנגב את בלוטות הזעה, שהתחילו לפעול במרץ בכל איבר בגוף.
ככה זה אצלנו כשאוכלים חריף (אני חייבת לציין שהחריפות ממש מתונה, ומותאמת לחיך הישראלי הרגיש)



המנה השנייה - מנת הדגל שבאנו לטעום, צלחת טאלי ללא הפסקה.
צלחת הטאלי כל כך מגוונת, והיא מתאימה לאוכלי בשר, צמחוניים ולטבעוניים ואפילו לנמנעים מגלוטין.
טאלי ללא הפסקה, ככה קוראים למנה הזאת, סיימתם, ולא שבעתן מוזמנות למלא את הטאלי שוב ללא עלות נוספת. (נראה אתכן). לנו לא היה מקום אחרי סיבוב אחד.



הצלחת מוגשת עם עם לחם נאן (או צ'אפטי, לא מומחית בתחום - זה היה ממש טעים) חם, וקרקר פריך - פאפד.
במרכז הצלחת יש אורז (אחד אחד כזה), שאיתו "סוחבים" את כל המנות מסביב (ממש תנסו לעשות את זה כמו ההודים, עם הידים, זה ממש כייף).
מסביב לאורז זה בצד זה עוף טיקה מסאלה אדמדם רך ונימוח, נזיד גרגרי חומוס, נזיד עדשים צהובות, נזיד תרד וגבינה פאלאק פניר, תפוח אדמה ואפונה סלט טרי וכדור של גולאב ג'מון, שממתיק בסוף את הארוחה.



אנחנו בחרנו את המנה הבשרית, המצויינת.
התחלנו לטעום, לאט לאט כל מנה בצלחת.
תנו לי להבהיר לכן משהו שנייה, תגיעו רעבות, מאוד רעבות.
המנה הזאת ענקית, וכל דבר ודבר שהונח בצלחת היה מושלם בטעמו ומאוד מיוחד.
כל כך חבל שלא יכולנו להמשיך לסיבוב נוסף - הבטן מחתה ואמרה שאין מקום יותר אבל החיך לא רצה שנפסיק.
שרינה, שהתיישבה עימנו לשיחה קלה, כפי שהיא עושה בדרך כלל עם יושבי המסעדה, חזרה שוב ושוב לבקשתנו על המרכיבים, אבל סערת הטעמים שעברנו ,הפיצה לכל עבר את המילים ואנחנו נשארנו עם ההרגשה הבלתי נשכחת והחוויה המרגשת. 
שאלתי אותה מתי יש סדנא ללמוד להכין את כל הטעמים הקסומים האלה - רמז בקרוב.


וכשכבר לא יכולנו עוד להכיל עוד דבר אחד נוסף הגיע קינוח  - גלידה מיוחדת בטעמים בלתי נשכחים שהמתיקו את החריפות ועשו את המסז' הנדרש לבלוטות הטעם שעבדו במרץ לנסות ולזהות את כל הטעמים שנצרפו להם יחדיו.


צילום משותף חתם את האירוח הטעים והנעים
אנחנו עוד נחזור, כך הבטחנו בסיום


💙💙💙💙💙
גלית




3 תגובות:

  1. האוכל של טנדורי הכי הכי טעים

    השבמחק
  2. נראה מעולה!!!!

    השבמחק
  3. נראה מעולה!!!!

    השבמחק