יום חמישי, 12 באפריל 2018

השואה שלי

השואה שלי.
שתי תמונות של סבא. שתיים ודי. 
ילדה קטנה, 
אולי בת 4, 
דומה מאוד לי באותו גיל. 
מאחור כתוב -  מיידלה שלי  - באידיש ומספר.







צילום
סבא ילדה (בת 4 אולי) ואישה. אימא שלה, אשתו של סבא.
שלושתם מחייכים 
מטיילים
לבושים במיטב בגדיהם (סבא היה חייט)
אין שם, וכבר אין את מי לשאול. 
לא של הילדה ולא של האישה.



מצאנו אותה כשסבא נפטר,
מתחת לכל הבגדים בארון.
לסבא היו 11 אחים.
הוא לא סיפר ולא דיבר.
השואה מעולם לא דוברה או סופרה.
סוד, סוד שמור בזיכרון שלעולם אבד
היא הייתה במחוות הקטנות.
בשער הצהוב שלי,
שסבתא הייתה מלטפת
ולוחשת בשקט שאף אחד לא ישמע, 
חושבת שאני הקטנה לא מבינה -
"בלונדיני זה טוב" 
וכששערי הכהה היא הייתה מלטפת ואומרת 
"כמה את חכמה".
במחוות הקטנות, 
בנייר עיתון, שהפך לנייר טואלט
גזור ריבועים ריבועים.
נייר הטואלט היה יוצא רק כשהנכדים מגיעים.
במחוות הקטנות.
האוכל שנעשה מכלום וכלום לא נזרק.
מגרעיני המלון או האבטיח שנאספו אחד אחד, 
יובשו והומלחו באהבה ,
ועד קליפת האבטיח שהוחמצה בצנצנת.
המנות הקטנטנות שלהם,
הצלחת הענקית שלי,
תאכלי תאכלי, מותק,
הייתה סבתא יושבת איתי,
עד שהצלחת הייתה ריקה.
הפסטה שטוגנה במחבת עם פרורי לחם מפוררים, מהלחם שהתייבש (עד היום אני מנסה לעשות ולא מצליחה), 
רק שלא לזרוק.
והקליפות, הקליפות שהפכו למעדן (קליפות קישואים ברוטב עגבניות).
במחוות הקטנות.
להסתכל עלי ולראות את הדימעה בקצה של העין, 
לזכר אותם אהובים שהיו, שכבר מזמן אינם.
סוד, סוד שמור בזיכרון שלעולם אבד.
יש לכם 
שני ילדים
שלושה נכדים
ושישה נינים
יום השואה 2018


18 תגובות:

  1. מרגש ועצוב כל כך

    השבמחק
  2. את כותבת כל כך יפה. ריגשת אותי!

    השבמחק
  3. אבא חיים.23.4.2017, 19:11

    זה סבא מונייק עם אשתו הראשונה והבת שלהם. אשתו והבת נרצחו על ידי הנאצים. סבא התחתן לאחר המלחמה עם אימי (סבתא שלך). לי יש היום 3 ילדים (שאת אחד מהם) ו 6 נכדים נהדרים וזה נצחון האמיתי על הנאצים. ריגשת אותי מאוד. אוהב הרבה אבא.

    השבמחק
  4. סיפור מצמרר ומרגש. חיבוק!

    השבמחק
  5. נכון ומרגש כתבת. סיפור שמלווה את אבא כל החיים. ובנוסף הוריו כל אחיו אחיותיו 11 במספר הושמדו. לאביך לא היה סבא ולא סבתא משני הצדדים. גם הוריה של סבתך ואחדים מאחיה הושמדו. כמו גם כל המשפחה המורחבת משני הצדדים הושמדה בשואה. למעט אח ואחות של סבתא עלו לארץ לפני המלחמה ואחות שנצלהמן התופת אבל המלחמה השאירה בה אותות תער קשים. אלה תולדות משפחת קוב לסקי- יבשצמסקי

    השבמחק
  6. ריגשת אותי מאוד. יום קשה. נזכור. תמיד!

    השבמחק
  7. מירי מילר24.4.2017, 12:08

    גלית,את מרגשת מאוד.
    כתיבתך,נוגעת בנשמה.
    צער גדול במשפחתך.שאיבדה כה הרבה.
    והמשכיות מופלאה ומשמחת כל כך.

    השבמחק
  8. ריגשת אותי מאוד.
    תודה!

    השבמחק
  9. התרגשתי מאד לקרוא את מילותייך היפות, גלית.
    הקמתם משפחה לתפארת ואני בטוחה שסבא היה גאה בכם.
    וגם - אני מכינה פירורי לחם מלחם שעבר זמנו, ותמיד תמיד בעת ההכנה אני מרגישה גאה בעצמי, שלא זרקתי אוכל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני ממש אשמח למתכון איך את מכינה את זה.
      זה אחד הדברים שאהבתי בילדות, ואני לא מצליחה להכין.

      מחק
  10. גלית, פוסט מרגש עד מאד. לרגע הייתי איתך שם, אצל סבא וסבתא, אוכלת את המעדנים העשויים כאילו מכלום. כמה אהבה וחמלה שזורות בכל מילה ומילה.

    השבמחק
    תשובות
    1. סבתא שלי הייתה אלופה בכלום.
      היא תוך דקות ספורות הייתה מעמידה ארוחת מלכים
      מכלום.

      מחק
  11. מדהים, עצוב ומרגש לקרוא את הסיפורים על תקופה נוראה זאת ועל הרצון להמשיך לחיות עם כל הקושי.
    אני חושבת שעצם זה שממשיכים את השושלת- זהו הניצחון הכי גדול!!

    השבמחק
    תשובות
    1. קשה להגיד שסבא שלי זכה לחיים טובים המאושרים.
      הוא היה נראה רדוף זכרונות.
      מעט מאוד פעמים ראיתי אותו מחייך.
      סבתא שלי גמעה כל שנייה מהחיים.
      עד הרגע האחרון.

      מחק